Parashat Ki Tisa, A Reflection The Torah in Parashat Ki Tisa states (Exodus 31:16): “וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם, בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעוֹלָם” “And the children of Israel shall guard Shabbat, to establish Shabbat for their generations, an everlasting covenant; between Me and the children of Israel, it is a sign forever.” In Shabbat morning’s liturgy, we recite: “יִשְׂמַח משֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לוֹ כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּראשׁוֹ נָתַתָּ לוֹ בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינִי וּשְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ, וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשַּׁבָּת” “Moshe rejoiced in the gift of his portion, for a faithful servant You called him, a crown of glory You placed on his head when he stood before You on Mount Sinai, and two tablets of stone he brought down in his hand, and the observance of Shabbat ...